בשבוע שעבר פורסם תרגום לעברית לספר "אני ג'אז" המבוסס על חייה של הילדה הטרנסג'נדרית ג'אז ג'נינגס. הספר נכתב בעדינות ורגישות, אך היו כאלה שביקשו לנצל את ההשקה לטובת שנאה ופילוג.
חוסר התאמה מגדרי בקרב ילדים ונוער הוא נושא מעורר מחשבה ויש שיעדיפו מטעמים שונים לא לדבר עליו ולחשוף אליו צעירים. הבעיה היא שרובנו לא באמת מבינים מה המשמעות להיות טרנסג'נדר.
האמת, גם אני לא הבנתי עד לפני חמש שנים, כשהבן שלי שיתף אותי שהוא בן בגוף של בת. לא הצלחתי להגיב בחיבוק עוטף ותומך. הרגשתי שמה שמשתלט עליי הוא שילוב של פחד מהעתיד, תסכול, תחושת כישלון הורי, חשש מתגובות הסביבה ודאגה אמיתית לעתיד שלו וגם של המשפחה שלנו.
זה נכח בחיים שלי בכל רגע ביממה. הרגשתי תחושה נוראית של אובדן שליטה. שקעתי לבור של רחמים עצמיים, כעס ומרמור. כל-כך צללתי לתוך הכאב האישי שלי, שלא יכולתי להתפנות לראות את התמונה בצורה בהירה. זה השפיע על כל רובד בחיים שלי – הפרטי, הזוגי, המשפחתי ואפילו על העבודה.
אחרי כמה שבועות התחלתי להרים את הראש ולבחון עם עצמי מה הדבר שאניצריכה לעשות כדי להתמודד בצורה הטובה ביותר – לטובת כל הצדדים. ראיתי לנגד עיניי את הבן שלי ואת המשפחה כולה. אחרי ההלם הראשון הבנתי שאני פשוט לא מכירה את הנושא ולא ייתכן שאביע עליו דעה או אתנגד לו כשאיני
מבינה. מעולם לא הכרתי טרנס (חוץ מדנה אינטרנשיונל ומייקל אלרוי).
חקרתי ולראשונה הבנתי שיש מגוון רחב במרכיבי הזהות המינית והמגדרית: מין ביולוגי, זהות מינית, זהות מגדרית – כשהאחרונה כוללת בתוכה ספקטרום שנע בין סיסג'נדר (מי שזהותו המגדרית תואמת את המין הביולוגי) וטרנסג'נדר (מי שתפיסת המגדר שלהם.ן אינה תואמת בהכרח את המין הביולוגי המסומן בלידה). כלומר, ניתן להיוולד זכר בגוף נקבה ועם הזמן לחוות אי-נוחות מהתפיסה העצמית והחברתית כאישה ולהרגיש נוח עם ההגדרה כגבר, להיפך כמובן.
האם נכון ליצור חשיפה לגיוון מגדרי בגיל צעיר? עצם העיסוק בדילמה הזו מבוססת על הנחת יסוד שגויה לפיה ילדים עלולים לפתח זהות מינית או מגדרית מגוונת מעצם החשיפה לנושא. התשובה היא כמובן לא. בעוד שהזהות המינית מתפתחת בסביבות גיל ההתבגרות – השלב שבו אנחנו מתחילים לפתח רגשות או משיכה כלפי אנשים אחרים – הזהות המגדרית יכולה לבוא לידי ביטוי כבר בגיל שלוש-ארבע, שבו אנחנו מתחילים להבין את ההבדל בין בנים לבנות. תחושות וחוויות אלו מתגבשות באופן טבעי כחלק מהתפתחות הזהות המינית והמגדרית
שלנו.
קיימים תחומים רבים שאם לא נדבר עליהם, אנו עלולים לחשוב שהם לאקיימים. מי שדוברים שפה אחת עלולים לחשוב שזו השפה היחידה בעולם. בפועל, יש שפות רבות שאנו לא מכירים. זהות מינית ומגדרית מגוונת וא-בינאריות קיימים בקרב האוכלוסייה כולה. הסטטיסטיקה הזהירה ביותר מציגה %9.0 מהאוכלוסייה ככאלה שחווים חוסר התאמה מגדרי בין המין הביולוגי למגדר שהם משתייכים אליו. במחקרים עדכניים %3%-1 מהנוער מתחת ל-18 מגדירים עצמם בזהות מגדרית מגוונת. אף אחד לא "הופך להומו" בגלל גבר גיי בפריים טיים. אף אחת לא "תהיה לסבית" בגלל זוג לסביות שגרות בבניין. הצורך לעבור תהליך של התאמה מגדרית אינו בגלל שדנה אינטרנשיונל.
הלוואי שהייתי נחשפת לנושא הגיוון המגדרי בשלב מוקדם יותר בהורות שלי. אם הייתי יודעת אז מה שאני יודעת היום – יכולתי לחסוך שנים של כאב מיותר מעצמי ומהמשפחה שלי. אם רק הייתי יודעת שזו אופציה שקיימת, הייתי יכולה לזהות סימני מצוקה בשלב מוקדם הרבה יותר. אם הילדים שלי היו מכירים את הנושא ונחשפים אליו מגיל צעיר, במסגרות החינוכיות בהן צמחו, זה היה מקל עליהם להתמודד טוב יותר. לא היינו מבזבזים זמן יקר בתהייה אם קיים דבר כזה להיוולד כנקבה ולהרגיש בן. יכולנו להתמקד כיצד אפשר להקל על תחושת
הדיספוריה המגדרית (אי-נוחות מגדרית עמוקה)
הסתרה לא מבטלת את הקיום. היא רק הופכת את הדרך לגילוי העצמי הרבה
יותר כואבת.
