לפני מספר שנים, בני שיתף אותי בגיל 16 – שהוא מרגיש בן בגוף של בת, טרנסג'נדר.
זו היתה שיחה מטלטלת עבורי כי אותו זמן לא ידעתי כלום על גיוון מגדרי. השאלות שהציפו אותי היו אינסופיות: מה זה אומר להיות כלוא בגוף הלא נכון? מאיזה גיל זה קורה? איך אפשר לדעת בודאות שזו אכן החוויה והאם זה יחלוף?
גיליתי עולם שאיני מבינה בו. התחלתי לחקור וללמוד. ככל שהעמקתי בנושא, הדברים התבהרו.
מנסיון אישי שלי ושל משפחות רבות שליוויתי בתהליך, התמודדות מהצד עם תהליך של התאמה מגדרית, עשויה להיות מאתגרת. הילדים.ות שלנו מגדירים את עצמם, מביעים את הזהות המגדרית שלהם ואנחנו – נדרשים לבצע התאמות במגוון מסגרות חברתיות: בית הספר, צבא, לימודים, עבודה ועוד.
אחד החסמים העיקריים הוא חוסר באינפורמציה נכונה ומדוייקת. מידע שגוי עלול להציף מי שלא מכיר את הנושא ולייצר מעגלי חרדה מיותרים.
אחרי שנים של למידה, מחקר, הסבה מקצועית וליווי של עשרות משפחות בתהליכי התאמה מגדרית של ילדיהן, ניתן לומר שיש מגוון רחב במרכיבי הזהות המינית והמגדרית:
מין ביולוגי, זהות מינית ( הטרו/הומוסקסואל), זהות מגדרית – האחרונה כוללת בתוכנה ספקטרום רחב:
סיסג'נדר – מי שזהותו המגדרית תואמת את המין הביולוגי
טרנסג'נדר – מי שתפיסת המגדר שלהם.ן אינה תואמת בהכרח את המין הביולוגי המסומן בלידה.
כלומר- ניתן להיוולד בגוף נקבה – ולחוות עם הזמן אי נוחות ובפועל להרגיש בנח להיות מוגדר כגבר או ההיפך. במודעות למגדר עשויה להתפתח החל מגיל 2-3 שנים.
נתונים שחשוב להכיר:
מחקרים מוכיחים כי 0.9% – 1.2% מהאוכלוסיה מגדירים את עצמם על הקשת הטרנסית. (בקרב ילדים ונוער כ-3% מגדירים עצמם באופן לא קונפורמי ביחס למין הביולוגי שסומנו בו בלידתם)
אילו שינויים צפויים למבקשים לעבור התאמה מגדרית?
תהליכי התאמה מגדרית מחולקים למספר שלבים:
בשלב ההתחלתי, מדובר בהתאמה חברתית בלבד ללא כל שינוי פיזי. התאמות אלה באות לידי ביטוי במספר דרכים:
- שינוי לשון פניה – מנקבה לזכר, מזכר לנקבה או פניה בלשון מעורבת/ רבים
- שינוי שם
- התאמות לבוש, תסרוקת והנראות החיצונית
בהמשך גם עשוי לעלות הצורך בשינויים פיזיים ( הורמונליים / כירורגיים). כל שלב מלווה ומאושר ע"י גורמי בריאות הנפש ורפואה.
______________________________________________________________________
כל נסיון לבטל את הזהות המגדרית עלול להוביל למצוקה מתמשכת ולעתים בלתי הפיכה.
שיעורי האובדנות בקרב האוכלוסייה הטרנסית עומדים על 41%. בקרב נוער מגוון מגדר, מתחת לגיל 18 אחוזי האובדנות עלול להגיע ל55%. כאשר יש תמיכה משפחתית, הבנה והכלה, נתוני האובדנות צונחים ל 4%.
הקו המנחה כיום התנהלות וטיפול הוא טיפול אפרמטיבי – Affirmative Therapy.
עם דגש על חשיבות ההכלה והתמיכה, אישוש הזהות המגדרית, מתן אפשרות לחקור ולחיות במגדר איתו מזדהים, וכמובן הנגשת ליווי צמוד של אנשי מקצוע.
___________________________________________________
בחודש יוני האחרון – חל ארוע מרגש בבית ספר יסודי בהרצליה.
צוות בית הספר בליווי ותמיכה של אנשי מקצוע, שיתפו את תלמידי כיתה ב' בנוגע לתהליך התאמה מגדרית שעוברת תלמידת הכיתה.
נשלחה פנייה להורי התלמידים, התקיים מפגש זום, ההורים שיתפו את הסיפור האישי של ביתם (שנולדה וסומנה כזכר) וביקשו לפנות אליה כפי שהיא מגדירה את עצמה – בת.
ההורים שמו למול עינייהם את טובת הילדה והצליחו להתגבר על חסמים רבים על מנת לסייע לה לחיות חיים מיטביים.
__________________________________________________
המלצות להורים:
לחבק את הילד.ה. עם כמה שקשה לכם כהורים, להם קשה הרבה יותר. התפקיד ההורי שלנו הוא לתמוך.
לדבר על זה. יותר קל להתמודד ביחד.
חפשו את קבוצת השווים לכם, מי שעוברים את מה שאתם עוברים.
לקבל ייעוץ אישי. למצוא איש מקצוע מתמחה בתחום שיעניק לכם כלים מותאמים להתמודד עם השינוי המתחולל בחייכם.
לגרש את החושך. חפשו מידע מהימן על הנושא. תתגברו על חוסר הודאות.
המלצות לצעירים.ות מגווני מגדר:
לקחת אויר, כל הרגשה לגמרי לגיטימית. גם אם זה מובהק וברור גם אם זו התלבטות. זה בסדר להרגיש, לחקור ולגלות.
למצוא תמיכה, קרוב משפחה / חבר / יועצת בית ספר, שאפשר לשתף בביטחון. משם ניתן להתקדם יחד ולחשוב על הדרך הנכונה ביותר להרחיב את מעגלים.
חשוב לזכור
הצורך של א.נשים על הקשת הטרנסית בהתאמות החברתיות ואחרות – הוא צורך קיומי. הניתוחים להתאמה מגדרית – אינם ניתוחים קוסמטיים, אלא ניתוחים מצילי חיים.
שרית בן שימול | מומחית בהתמודדות עם זהות מינית.מגדרית מגוונת
מנהלת לשעבר של "ברית הלביאות" ארגון הורים לילדים.ות טרנס ומגוון מגדר
אימון | סדנאות | הרצאות
