הילד שלי יצא מהארון — מה אומרים ומה לא

אני זוכרת את הרגע של עצמי במדויק: איפה ישבתי, מה לבשתי, איזה אור היה בחדר. כשילד יוצא מהארון, הזמן נעצר לשנייה — ומה שנאמר בשנייה שאחריה נשאר איתו, ואיתכם, לכל החיים.

אז אם הגעתם לכאן כי זה קרה אצלכם הערב, קודם כול: נשמו. זה שאתם מחפשים עכשיו מה להגיד — זה כבר אומר עליכם את הדבר הכי חשוב.

מה כן להגיד — שלושה משפטים שתמיד עובדים

״אני אוהבת אותך. תמיד.״ — זו התשובה לשאלה האמיתית שהילד שואל. הוא לא באמת מספר לכם על עצמו; הוא בודק אם האהבה שלכם מותנית.
״תודה שסיפרת לי.״ — כי לצאת מהארון מול ההורים זה הדבר הכי אמיץ שהוא עשה עד היום. הוא בחר בכם.
״אני איתך. גם כשאני עוד לומדת.״ — משפט הכנות הזה שווה זהב. אתם לא צריכים להעמיד פנים שהכול ברור לכם. אתם צריכים להיות שם.

מה עדיף שלא — גם אם זה בא ממקום טוב

יש משפטים שנשמעים להורים תומכים, ולילדים הם נשמעים אחרת לגמרי:

״אתה בטוח? אולי זה שלב.״ — הילד שלכם חשב על הרגע הזה חודשים, לפעמים שנים. ה״בטוח?״ שלכם נשמע לו כמו ״אני מקווה שלא.״
״ידעתי כבר מזמן!״ — אולי נכון, אבל זה לוקח ממנו את הרגע. תנו לו לספר את הסיפור שלו.
״רק אל תספר לסבתא / לשכנים.״ — הוא שומע: תתבייש. גם אם התכוונתם רק להגן עליו.
״איפה טעינו?״ — אף אחד לא טעה. אין כאן אשמה, כי אין כאן אשם.

והרגשות שלכם? גם הם אמיתיים

הנה מה שלא מספרים מספיק: מותר לכם להיות המומים. מותר להתאבל קצת על תסריט שדמיינתם. מותר לפחד — על הדרך שלו, על העולם שיפגוש. אני עברתי את כל אלה, בעוצמה.

רק כלל אחד: את העיבוד הזה עושים לא מול הילד. בשביל זה יש בן או בת זוג, חברה טובה, קבוצת הורים, איש מקצוע. מול הילד אתם ההורים. מאחורי הקלעים מותר לכם להיות בני אדם.

מה עושים בשבועות הבאים

יציאה מהארון היא לא שיחה אחת — היא תחילתה של שיחה מתמשכת. שאלו אותו מה הוא צריך: יש ילדים שירצו לדבר על זה כל ערב, ויש כאלה שיעדיפו שהחיים פשוט ימשיכו רגיל. שני המצבים בסדר. ואל תישארו לבד: הורים שמקבלים ליווי ותמיכה נותנים לילד שלהם הורים חזקים יותר.

בדיוק בשביל ההורים האלה בניתי את הקורס הדיגיטלי להורים שילדם יצא מהארון — 16 שיעורים מוקלטים שעוברים איתכם, צעד אחר צעד, את כל מה שאני למדתי בדרך הקשה.

שאלות נפוצות של הורים

הגבתי לא טוב ברגע האמת. הרסתי הכול?

לא. תיקון כן ומאוחר עדיף על שתיקה מושלמת: ״חשבתי על מה שאמרתי, והייתי רוצה להגיד את זה אחרת. אני אוהבת אותך ואני איתך.״ ילדים סולחים להורים שחוזרים אליהם.

הילד ביקש שלא נספר לאף אחד. למי בכל זאת מותר לי?

הסיפור שלו שייך לו — הוא קובע מי יידע ומתי. אבל אתם רשאים לקבל תמיכה לעצמכם במרחב דיסקרטי: איש מקצוע, קבוצת תמיכה להורים, ליווי אישי. זה לא ״לספר״ — זה לדאוג לעצמכם כדי להיות שם בשבילו.

ההורה השני מגיב הרבה יותר קשה ממני. מה עושים?

לכל הורה קצב משלו, וזה בסדר — כל עוד הילד לא הופך לזירה. תיאום ציפיות בין ההורים, הרחק מאוזני הילד, הוא קריטי. ולפעמים ליווי מקצועי קצר חוסך שנים של שברים.

שרית בן שימול
יועצת לגיוון והכלה · אמא גאה לבן טרנסג׳נדר
מלווה הורים ומשפחות מהרגע שאחרי היציאה מהארון — כי אף הורה לא צריך לעבור את זה לבד.
לקורס הדיגיטלי להורים · ליצירת קשר